חיפוש: 
מוקד שרות לקוחות 1-700-700-637
 
לשמוע כמו שתמיד חלמת

טיפול שפתי

טיפולים בשפה ודיבור

התפתחות השפה והדיבור הינה חלק מהתפתחותו הכללית של הילד. עם הגדילה, חלה התפתחות בתחומים רבים, ביניהם - התפתחות שכלית, התפתחות בתחומי המוטוריקה, בשלות רגשית וכו'. התחומים השונים משיקים זה לזה, אך אצל כל ילד קצב ההתפתחות שונה בכל תחום ותחום. לעיתים קרובות נראה הילד בעל יכולות העולות על הממוצע בתחומי המוטוריקה, לדוגמא, ומתקשה בארגון השפתי וההפך, ילדים אחרים המתבטאים בשטף ובשפה עשירה אשר מתקשים בתפקודים המוטוריים.
 
 
התפתחות השפה  
 
התפתחות השפה מורכבת מהבנת הדיבור, ההבעה השפתית והמובנות הכללית של השפה. ההתפתחות מתרחשת בשלבים. בספרות מקובל להתייחס לאבני דרך התפתחותיים- יכולות שפתיות על פי נורמות המותאמות לכל קבוצת גיל על פי צפייה בילדים בעלי התפתחות שפתית תקינה.
 

בשנת חייו הראשונה:

התינוק עובר מתקשורת המבוססת על בכי ומלמול לשימוש במילים ראשונות. מגיל צעיר התינוק משתמש בכלים תקשורתיים, שומר על קשר עין, מחייך ומגיב אל ההורה. מגיל מאוד צעיר התינוק מנסה לחקות את המטפל. בחודשים הראשונים הוא משמיע קולות של הנאה וקולות של חוסר נוחות, עם העלייה בגיל התינוק מתחיל להפיק הברות שלמות ובהמשך מלמול ומילים ראשונות. במקביל מתפתחת יכולת ההבנה של התינוק, ובתום השנה הראשונה הוא אמור להבין מילים שכיחות והוראות ושאלות בסיסיות ("למחוא כפיים", "איפה כדור?").

 

בשנת החיים השנייה:

ההבנה וההבעה של התינוק מתפתחות בקצב מהיר, עד גיל 2:0 התינוק יכול לרכוש כ- 500-50 מילים ולהשתמש בצירופים של 2 מילים לפחות. בשנה זו בולטת מאוד השונות בין הילדים וטווח ההתפתחות הנורמלית רחב.

 

בשנת החיים השלישית:

אוצר המילים ממשיך לגדול והילדים רוכשים חוקים דקדוקיים ותחביריים. עד גיל 3 הילדים אמורים להשתמש במגוון רחב של משפטים ולהתקדם ברכישת מערכת הנטייה (הטייה לפי זמן, גוף ומין). לרוב הדיבור יהיה מובן לשומע אך ייתכנו עוד שיבושים בהגאים מסויימים.

 

בשנת החיים הרביעית:

בין גיל 3 ל-4 כל התחומים ממשיכים ומתפתחים, והילד כבר מסוגל לנהל שיחה חופשית על המתרחש בסביבתו הנוכחית או בעבר הקרוב.  

 

בשנת החיים החמשית:

בין גיל 4 לגיל 5 רוב הילדים כבר רכשו את מגוון הצלילים בשפה פרט לאותיות השורקות (ס,ש,ז,צ), שעדיין עלולות להיות משובשות (והדבר תקין לגיל). בגיל זה הילדים כבר מסוגלים לדבר על חוויות מופשטות יותר שאינן מתרחשות בהווה או בעבר הקרוב.  

 

בשנת החיים השישית:

בין גיל 5 ל-6 עם המעבר לגן החובה מתפתחות מאוד יכולות החשובות לרכישת הקריאה והכתיבה. הילדים מפתחים מודעות למבנה הצלילי של המילים ומסוגלים לחלק להברות, לזהות ולומר הברה פותחת של מילים, לזהות ולהמציא חרוזים ועוד. בשלב הזה כבר קיימת היכולת לספר סיפור בצורה מאורגנת תוך שימוש בקשרי זמן, סיבה ותוצאה. כמו-כן מתפתחות יכולות נוספות של הפשטה מילולית (הנמקה של יוצאי דופן, הגדרות, הסבר קשר בין פריטים ועוד).  

 

שנת החיים השישית והעליה לכיתה א':

מגיל 6 ומעלה, עם העלייה לבית הספר מתרחשת קפיצה ברכישת אוצר המילים והמבנים הדקדוקיים והתחביריים. עם החשיפה לחומר כתוב הילדים מגלים מגוון מבנים, האופייניים לשפה הכתובה. בגיל זה ההיגוי של הילד אמור להיות תקין.

אבחון:

 
האבחון הינו מפגש של קלינאי התקשורת עם הילד והוריו. ההורים נוכחים בחדר ומשתתפים באבחון הן בצפייה ולעיתים משתתפים בפעילות המישחקית המתבצעת בחדר.
 
במהלך האיבחון מתבצעת הערכה של התחומים הבאים:
  • אופן הגיית מילים תוך התייחסות לשיבושים ולתהליכים שהילד מבצע.
  • הערכה של יכולת ההיגוי והמובנות הכללית של הדיבורברצף מבעי (משפטים, סיפור, שיח חופשי).
  • הערכת היכולות המוטוריות של איברי ההיגוי.
  • התרשמות מיכולת ההבנה וההבעה של השפה.

בתום פגישת האיבחון, יזמין קלינאי התקשורת את ההורים לפגישה מיוחדת בה יתאר להורים את מצב השפה והדיבור של ילדם, ישמע מהם את התרשמותם ולבסוף ייתן קלינאי התקשורת את המלצתו בדבר הצורך בטיפול תוך תיאור והסבר כיצד מתבצעים הטיפולים ומה תפקיד ההורים בתהליך.