לקות שמיעה

חשוב להכיר את הגורמים ללקויות שמיעה על מנת לדעת מהי הדרך המהירה למניעה, טיפול, ושיקום.  ישנה חשיבות רבה לאבחן ולשקם כמה שיותר מוקדם על מנת למנוע פער משמעותי בתקשורת וברכישה השפתית. 

ראשית, נתייחס לבעיות שמיקומם באוזן החיצונית ו/או אוזן התיכונה, הגורמות ללקות בשמיעה על רקע בעיה הולכתית. 
לאחר מכן נתייחס לבעיות שמיקומם באוזן הפנימית הגורמות ללקות שמיעה על רקע תחושתי-עצבי - ליקוי שמיעה עצבי.

לקות שמיעה ביילודים ותינוקות (Congenital Hearing Loss)

על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בכל שנה במדינת ישראל נולדים כ- 16 אלף תינוקות. מתוך 1000 לידות, 3 תינוקות ייוולדו עם לקות בשמיעה דו צדדית, משמעותית וקבועה, כלומר כ-480 תינוקות בשנה ייוולדו עם לקות שמיעה סמוך ללידה. 

בנוסף, 3 תינוקות מכל 1000 לידות יפתחו לקות שמיעה בתקופת הילדות המוקדמת המוגדרת עד גיל שנתיים, כלומר כ- 450 ילדים שיאובחנו עם לקות כלשהי בשמיעה עד גיל שנתיים. 

 

לקויות שמיעה מולדות על רקע הולכתי (Conductive Hearing Loss)

הילוד מגיח לעולם עם מערכת אוזן פנימית בשלה ומוכנה לפעילות קליטה וקידוד. לעומת זאת, האוזן החיצונית והאוזן התיכונה עדיין לא מגיעות לשיא הבשלות במעמד הלידה. כאשר נצפית בעיה הולכתית, משמעות ההפרעה היא קושי בהעברה מכאנית של האנרגיה דרך שני סוגי תווך: תווך של אוויר ותווך של עצם, שהתוצאה הישירה היא הנחתה של עוצמות סיגנל הדיבור.

 

ישנם שני גורמים עיקריים ללקויות שמיעה מולדות אליהם נתייחס:

1. לקויות שמיעה מולדות הנגרמות בשל אנומליות מבניות (הגורם הגנטי) 

בניגוד לאנומליות המבניות החיצוניות, שניתן לזהותם די בקלות, את האנומליות הפנימיות באוזן התיכונה יותר קשה לאבחן. כל אחת מהתחנות, החל במבנה עור התוף, עצמימי השמע ועד לנפח חלל האוזן ותעלת האוורור, יכולה לגרום להפרעה בהולכת צלילי הקול ולירידה בשמיעה. בדיקת רופא א.א.ג, הערכה שמיעתית ובדיקות הדמיה, חשובים ונחוצים על מנת לאתר את מקור הירידה ולהביא לפתרונה. [ליקוי שמיעה עצבי]

 
2. לקויות שמיעה מולדות על רקע תחושתי-עצבי (Sensori-neural Hearing Loss) - ליקוי שמיעה עצבי

תפקידה של האוזן הפנימית היא לבצע את ההתמרה של האנרגיה המכאנית המגיעה משרשרת עצמימי השמע לאנרגיה חשמלית שממשיכה מעלה במערכת העצבים. המבנה העדין האחראי על ההתמרה בשבלול נקרא איבר ע"ש קורטי (Organ of Corti) והוא יושב על הממברנה המדומה לפסנתר. האיבר מכיל בתוכו תאי חישה הרגישים מאוד לתנועת הנוזל בשבלול. כאשר קיים כשל תפקודי או כשל מבני של האיבר ע"ש קורטי או של המבנים בסביבתו, שלא התפתחו כהלכה במהלך ההיריון, לא תתבצע התמרה תקינה והיילוד ייוולד עם לקות שמיעה המכונה לקות תחושתית (Sensory).
על פי הספרות 50% מהמקרים בהם מופיע ליקוי תחושתי, הגורם הוא גורם סביבתי כגון רעלנים, קרינה, CMV ועוד. ההערכה היא כי ה- 50% הנוספים הם תוצאה של גורמים גנטיים העוברים בתורשה. לשמחתנו בארץ תהליך האיתור והטיפול מהיר ויעיל. ברוב המקרים הפתרון השיקומי שיינתן יהיה שיקום על ידי מכשיר שמיעה, אביזרי עזר ובמקרים בהם הירידה בשמיעה היא חמורה ועמוקה יומלץ על השתלה של שתל השבלול (Cochlear Implant).   

    
סיבות נוספות ללקויות שמיעה

נוזלים ודלקות אוזניים חוזרות -  נוזלים באוזניים הם תופעה שכיחה בקרב תינוקות וילדים צעירים. הורים רבים יכולים להעיד עד כמה היא שכיחה ועד כמה ההמתנה לבדיקת רופא ילדים או רופא א.א.ג מתישה ומייגעת. ברוב המקרים הבעיה חולפת עם הגיל ולא נשאר זכר לבעיה. אך במצבים מסוימים ועיקשים, נוזלים באוזניים יכולים לגרום לסבל ממושך עבור הילד ובעיה כרונית רבת השלכות. 

מדוע זה קורה?
הגורם העיקרי להצטברות נוזלים באוזניים הוא אוורור לקוי של האוזן התיכונה. מפתח ומנח תעלת האוורור (Eustachian Tube) הם שני פרמטרים הנלקחים בחשבון בהערכה התפקודית של התעלה. ההבשלה וההתפתחות של תעלת האוורור נמשכת תקופה ארוכה ומסתיימת רק בגיל 7 שנים. התעלה מתארכת, נפתחת ומשנה את זוויתה עם העלייה בגיל. אצל התינוק התעלה קצרה, צרה ונמצאת במנח אופקי יחסית, בעוד בילד בן 7 שנים, התעלה מגיעה להטיה של כ- 45 מעלות, המפתח גדול מספיק ואורך התעלה מאפשר אוורור יעיל. על כן, התעלה מבחינה מבנית יכולה להיות תקינה לחלוטין אבל מבחינה תפקודית היא לא עושה את העבודה כראוי. באופן תקין, בתהליך הבליעה התעלה נפתחת ונסגרת ומאפשרת כניסה של אוויר אל חלל האוזן התיכונה. כאשר ישנה בעיה מבנית או תפקודית האוורור הלקוי גורם להפרשי לחצים, הצטברות נוזלים ודלקת אוזן תיכונה (Otitis Media).
הימצאות נוזלים ו/או דלקת, ברוב המצבים מביאה לירידה זמנית בשמיעה. כאשר לא מטופל בזמן או הופך כרוני, יכול להיווצר נקב בעור התוף, ירידה קבועה בשמיעה ואף דלקת מפושטת יותר או מחלות אוזן נלוות כמו כולסטאטומה. חשוב להיוועץ ברופא ילדים ורופא א.א.ג לגבי הטיפול התרופתי המתאים ולבצע הערכת תפקוד שמיעתי. במצבים בהם הבעיה הופכת לכרונית, מעבר למעקב התפקוד השמיעתי ובדיקת הרופא המטפל, מומלץ להיוועץ גם אצל קלינאית התקשורת על מנת לקבל הנחיות כיצד להתנהל מבחינה תקשורתית בסביבתו של התינוק.

 

ניתוח כפתורים - טיפול בהצטברות נוזלים באוזניים

כפי שכבר צוין קודם הבעיה הבסיסית שגורמת להצטברות נוזלים היא המנח/הזווית של צינורית האוזן התיכונה (Eustachian Tube), שלא מאפשר אוורור נאות. 
על מנת למנוע היווצרות והצטברות נוזלים ולהימנע מדלקות אוזניים עתידיות ישנם כמה נקודות למחשבה לפני שמגיעים לניתוח:

  •  ראשית כל, חשוב לזכור שברוב המקרים עם הגיל הבעיה הולכת ופוחתת. נוזלים באוזניים היא מחלה עונתית שבחודשי הקיץ נצפה לראות שיפור במצב וספיגה של הנוזלים. אם אין שיפור, יש לציין זאת בפני הרופא המטפל. 
  • שנית, נמצא שילד שנמצא בסביבה מעשנת, סיכוייו לסבול מנוזלים באוזניים גבוה יותר. 
  • בנוסף, הגן הוא מקור נפוץ מאוד להידבקות. 
  • ולבסוף, תמיד חשוב להיות במעקב שמיעתי על מנת להעריך מהי ירידת השמיעה עקב הנוזלים ומהי חומרתה- לא בכל ירידה בשמיעה נרוץ לניתוח.

אחד הפתרונות הנפוצים המוצעים להורים הוא ניתוח כפתורים, והאופציה הזו נחשבת למוצא האחרון:
ניתוח כפתורים הוא ניתוח פשוט וקצר שנועד לאפשר אוורור ארוך טווח עד שהטבע יעשה את שלו. עם זאת, ניתוח הכפתורים הוא ניתוח וגם לו יכולים להיות סיבוכים עליהם מומלץ לדון עם רופא מומחה. במהלך הניתוח מוכנסת דיסקית/צינורית היושבת בתוך עור התוף המאפשרת אוורור. בדרך כלל, הצינורית נפלטת מעצמה אחרי כשנה (אין צורך להוציאה בניתוח נוסף) ועור התוף ייסגר באופן ספונטני. לאחר הניתוח חשוב לשמור על אוזן יבשה. על כן, עם ההחלטה על ניתוח ולפני ביצועו, חשוב לדרוש מהרופא המטפל הפניה למכון שמיעה כדי לקחת מידות לאטמים נגד מים המותאמים באופן אישי. לפני מקלחת או לפני כניסה לבריכה חשוב להקפיד על שימוש באטמים נגד מים שכן אלה ימנעו סיבוכים נוספים כגון דלקת באוזן תיכונה וישאירו את האוזניים נקיות ויבשות.

 

לקות שמיעה אצל מבוגרים [בעיות שמיעה אצל מבוגרים]

          
ירידה פתאומית בשמיעה (Sudden Senso-Neural Hearing Loss)

מלחיץ מאוד להתעורר בבוקר כשבאוזן אחת יש תחושה של ירידה בשמיעה. מה עושים ? למי פונים ? ומה הסיבה ? ירידה פתאומית בשמיעה בדרך כלל מאופיינת בירידה בשמיעה חד צדדית. היא יכולה להיות מלווה בטינטון, סחרחורות, תחושת אטימות, ותחושת לחץ או כאב באוזן. הסיבה לתופעה אינה תמיד ידועה וב- 65% מהמקרים היא חולפת גם ללא כל טיפול. הרקע לבעיה יכול להיות מגוון ונדרשת אבחנה מבדלת מקיפה. הסיבה יכולה להיות, מחלה ויראלית, מחלה אוטואימונית, מחלות כלי דם, הרעלה תרופתית ותהליך תופס מקום (Acoustic Neuroma). אין מה לקחת את הסיכון ולהעמיד פנים שהכל יסתדר. חשוב במקרה של ירידה פתאומית בשמיעה לפנות לטיפול מידי שכולל על פי רוב בדיקת שמיעה, טיפול סטרואידי ומנוחה מוחלטת. בהתאם לסימפטומים הנלווים, הרופא המטפל ימליץ על המשך הטיפול והמשך המעקב השמיעתי. ככל שמקדימים לטפל ככה הסיכוי להחלמה מלאה גבוה יותר. 

ירידה בשמיעה בעקבות טראומה 

ילדים מנסים ומותחים את גבולותיהם. הם רצים, קופצים, משחקים, משתוללים ולעיתים גם נופלים, ונפגעים. נפילה מהאופניים לדוגמא או מכה חזקה באוזן כתוצאה ממשחק כדורסל, יכולים להביא לקרע של עור התוף, טינטון, הפרעות בשיווי המשקל ובמקרים קיצוניים גם לנתק של עצמימי השמע. כפועל יוצא ומעבר לכאבים ולסבל הזמני, נצפה לירידה בשמיעה שבמקרים רבים יכולה להיות קבועה. תאונת דרכים, חשיפה להדף במהלך השירות הצבאי הם בדרך כלל מקרי קיצון, אך גם ניקוי אוזניים באמצעות מקלוני אוזניים יכול לגורם לנזק מבני של האוזן וירידה בשמיעה. לעיתים יש מה לעשות וניתן להימנע מנזק. על ידי שמירה על כללי הבטיחות, כמו חבישת קסדה או שימוש באטמים נגד רעש, וקצת מחשבה וזהירות לפני מעשה אנו יכולים בקלות למנוע נזק מיותר.

הגורם הסביבתי ומניעה

רק בשנים האחרונות עלתה המודעות לשימוש בציוד להגנה על השמיעה. היום, ניתן לראות יותר ויותר עובדים ופועלים בתעשייה המשתמשים בציוד מגן מפני רעש מזיק וכן בעלי חברות המעודדים את השימוש באטמי אוזניים כחלק מהמיגון הקבוע בחוק. עבודה בסביבה רועשת עלולה להביא לפגיעה בבריאות העובד, פגיעה באיכות החיים וגם פגיעה באיכות העבודה. מחקרים רבים מראים כי עובד החשוף לרעש מזיק, מפתח עם השנים בעיות רפואיות נלוות לחשיפה לרעש כגון לחץ נפשי (Stress), לחץ דם גבוה, תאונות בעבודה ועוד.
תקנות הבטיחות בעבודה (התשמ"ד 1984) מתייחסות לעבודה בסביבה רועשת ומגדירות מהו רעש מזיק."רעש מזיק" הוא רעש שמפלסו גבוה מהערכים המותרים בתקנות אלה העלול לגרום לנזק בריאות לעובד החשוף לו במקום עבודתו. ההתייחסות לרעש המזיק נבחנת בשני פרמטרים:

  1. רעש מתמשך – רעש שמפלסו קבוע או משתנה הנמשך ברציפות יותר משניה.
  2. רעש התקפי – רעש הנמשך ברציפות פחות משניה עם עליה של יותר מ- 20dB בעת המדידה.

"עובד ברעש מזיק" - הינו אדם החשוף במקום עבודתו לרעש מזיק מתמשך או התקפי מעל לרמת החשיפה המשוקללת המרבית המותרת והוא עובד 200 שעות בשנה לפחות, או אדם העובד בעבודה או בתהליך עבודה מן הנקובים בתקנות.


ההתמודדות עם הרעש המזיק בתעשייה נעשית במספר דרכים:
• הרחקת מקור הרעש המזיק ככל שניתן או הפחתתו בדרכים טכניות הנדסיות .
• הפחתת משך השהייה באזור הרעש המזיק.
• שימוש באמצעים להגנה על השמיעה כגון אזניות ואטמים.     
• הסברה ומודעות לנזקי הרעש.

לקות שמיעה בגיל השלישי


באופן כללי, מחקרים אחרונים מראים שלקות בשמיעה קשורה באופן בלעדי לתפקוד פיזי דל. הקשר בין השניים יכול להיות תוצאה של ההשפעה של ירידה בשמיעה על העומס הקוגניטיבי, בידוד חברתי ו/או הפחתה במודעות של הסביבה האודיטורית. לחילופין, חוסר תפקוד השבלול והאיבר הוסטיבולרי (איבר שיווי המשקל) או פתולוגיות שכיחות כמו מחלות מיקרו-ווסקולריות כמו סכרת יכולות גם כן להסביר את הקשר בין השניים.
ירידה חושית באופן כללי הינה תופעה שכיחה בקרב מבוגרים זקנים והיא אחד הגורמים המובילים למחלות לא מסכנות חיים. פרסביאקוזיס (ירידה בשמיעה כתוצאה מהזדקנות) באופן ייחודי הינה התופעה הכרונית הכי שכיחה המשפיעה על המבוגר הזקן ובאותה נשימה הינה התופעה הכי פחות מובחנת ועל כן הכי פחות מטופלת. ירידה ביכולת החושית הקשורה לגיל היא דבר הדרגתי ולרוב בהתחלה לא מובחן, אבל ההשפעה על איכות החיים היא משמעותית ורחבה מאוד. לדוגמא, ירידה בשמיעה קשור למצב בריאות ירוד יותר, תפקוד קוגניטיבי ירוד יותר, איבוד יכולת העצמאות, בעיות תקשורתיות, ירידה בהתעניינות החברתית, ירידה באיכות החיים ועלייה בשכיחות הנפילות, אשפוזים ותמותה.
כל התופעות האלה מזוהות כגורמי סיכון להתפתחות דיכאון ו/או תוצאות של דיכאון. על ידי שיקום שמיעה, שעדיין לא מנוצל כהלכה, ניתן לשנות את פני המציאות. שיקום באמצעות מכשיר שמיעה הוא השיקום הנפוץ ביותר ויעילותו הוכחה.  

 

טיניטוס 


חוקרים בתחום האודיולוגיה מעריכים כי 17% מאוכלוסיית העולם שומעים צלילים אשר אינם קיימים במציאות. אנשים אלו סובלים ממצב הנקרא  טיניטוס, או טינטון (צלצולים או צפצופים באוזניים, רעש בראש שמקורו פנימי). אנשים רבים הסובלים מטינטון ומטופלים בו בדרכים שונות, מעידים על חוסר שביעות רצונם מהטיפול. 
 
מהן הסיבות לטינטון?
טיניטוס מתחיל בצליל טורדני וחזרתי באוזן, שמקורו עשוי לנבוע ממגוון גורמים כגון, חשיפה לרעש, דלקת באוזן תיכונה (Otitis Media), טראומה בראש, רעלת תרופתית, מחלות הקשורות בחילוף חומרים, מחלות כלי-דם ומחלות עמוד שידרה, מתח פיזי או רגשי ואפילו הצטברות שעווה בתעלת השמע. עובדה חשובה הקשורה לטינטון היא שכ-50% מהאנשים אשר סובלים מטינטון, סובלים במקביל מירידה בשמיעה בדרגות חומרה משתנות. כ-5% מאוכלוסיית העולם חווה טינטון כרוני. אנשים רבים אשר סובלים מטינטון מגיעים למצב בו המתח הנפשי הנובע מהטינטון, וחוסר היכולת ליהנות מרגעים שקטים, גורם לחוסר שינה, אי שקט ובעיות בתפקוד בעבודה. טינטון כרוני קורה כאשר האדם תופס צליל שקט באוזן באופן מועצם ומוגזם, ובכך הצליל הופך לשולט. האדם הופך מודע יותר ויותר לצליל, מתרכז בו: האם קיים עתה? האם הוא חזק היום? אולי חלש? האם היום נשמע כרעש או צפצוף? וכו'. נוצר מעגל-קסמים, בו ככל שהצליל חזק יותר – האדם מתרכז בו יותר, וריכוז זה גורם לצליל להישמע בולט וחזק אפילו יותר, וחוזר חלילה.

מי יכול לעזור?
על מנת להצליח בטיפול, חשוב להכיר בעובדה חשובה אחת: סביר להניח שהטינטון לעולם לא ייעלם כליל. עם טיפול עקבי והסתגלות יכול הסימפטום לדעוך, כך שהטינטון לא ישלוט עוד במודעות האדם, אלא יהפוך לעוד צליל סביבתי ככל הצלילים. הטיפול כולל שימוש במכשיר חיצוני. ככל שטכנולוגיית המכשיר מתוחכמת יותר, הוא יותאם טוב יותר לדרישות האישיות של המטופל, וכך יספק תחושת-הקלה גדולה יותר.

לקבלת ייעוץ מקצועי ע"י קלינאי תקשורת מוסמך
חינם וללא התחייבות

מדטכניקה אורתופון – מומחים לשמיעה!
כל פתרונות השמיעה תחת קורת גג אחת, מכשירי שמיעה, שתלי שמיעה ושבלול, נגישות שמע ועוד רבים אחרים.
מדטכניקה אורתופון הינה החברה היחידה שזכתה במכרזי כל 4 קופות החולים, משרד הביטחון ומשרד הבריאות- להתאמת מכשירי שמיעה לילדים ומבוגרים בכל הגילאים.