חיפוש: 
מוקד שרות לקוחות 1-700-700-637
 
לשמוע כמו שתמיד חלמת

ציוד להגנה על השמיעה

 

נטלי אלקסלסי, קלינאית תקשורת, M.A  

מדטכניקה אורתופון

 

רק בשנים האחרונות עלתה המודעות לשימוש בציוד להגנה על השמיעה. היום, ניתן לראות יותר ויותר עובדים ופועלים בתעשיה המשתמשים בציוד מגן מפני רעש מזיק וכן בעלי חברות המעודדים את השימוש באטמי אוזניים כחלק מהמיגון הקבוע בחוק. עבודה בסביבה רועשת עלול להביא לפגיעה בבריאות העובד, פגיעה באיכות החיים וגם פגיעה באיכות העבודה. מחקרים רבים מראים כי עובד החשוף לרעש מזיק, מפתח עם השנים בעיות רפואיות נלוות לחשיפה לרעש כגון לחץ נפשי (Stress), לחץ דם גבוה, תאונות בעבודה ועוד.

 

תקנות הבטיחות בעבודה (התשמ"ד 1984) מתייחסות לעבודה בסביבה רועשת:

 

"רעש מזיק" – רעש שמפלסו גבוה מהערכים המותרים בתקנות אלה העלול לגרום לנזק בריאות לעובד החשוף לו במקום עבודתו. ההתייחסות לרעש המזיק נבחנת בשני פרמטרים:

    1. רעש מתמשך – רעש שמפלסו קבוע או משתנה הנמשך ברציפות יותר משניה אחת.
    2. רעש התקפי – רעש הנמשך ברציפות פחות משניה אחת עם עליה של יותר מ- 20dB בעת המדידה.

 

"חשיפה משוקללת מרבית מותרת לרעש מתמשך והתקפי" - התקנות מגדירות חשיפה זו כמפלס הרעש המשוקלל או שווה הערך המרבי, הנמדד סמוך לאזניו של העובד ביחידות dB-A  אשר לגביו מותרת חשיפה לפרק זמן מסוים ביום עבודה בן 8 שעות.

 

"חשיפה מרבית מותרת לרעש התקפי" - הינו מפלס הרעש ההתקפי, הנמדד סמוך לאזניו של העובד ביחידות dB-A , בעזרת מכשיר המצויד במנגנון למדידת רעש התקפי שלגביו מותרת חשיפה לפי מספר ההתקפים ליום עבודה בן 8 שעות.  

 

"עובד ברעש מזיק" - הינו אדם החשוף במקום עבודתו לרעש מזיק מתמשך או התקפי מעל לרמת החשיפה המשוקללת המרבית המותרת לרעש מתמשך והיקפי או מעל לרמת החשיפה המרבית המותרת לרעש התקפי, והוא עובד 200 שעות בשנה לפחות, או אדם העובד בעבודה או בתהליך עבודה מן הנקובים בתקנות (לתקנות מצורפת רשימת עבודות בהן נחשב הרעש למזיק).

 

נלקח מתוך "תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש)התשמ"ד 1984 

 

החשיפה לרעש חזק עלולה לגרום למתח, עצבנות, זמזומים באוזניים ואף לפגיעה בשמיעה.

נלקח

מתוך "תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש)התשמ"ד 1984 

 

ההתמודדות עם הרעש המזיק בתעשייה נעשית במספר דרכים:

  • הרחקת מקור הרעש המזיק ככל שניתן או הפחתתו בדרכים טכניות הנדסיות .
  • הפחתת משך השהייה באזור הרעש המזיק.
  • שימוש באמצעים להגנה על השמיעה כגון אזניות ואטמים.     
  • הסברה ומודעות לנזקי הרעש.

 

בתקנות מודגש כי בהתמודדות עם בעיית החשיפה לרעש יש להעניק עדיפות לשיטות הטכניות-הנדסיות המטפלות במקור הרעש עצמו או במסלול הרעש, בדרכו אל העובד. הציוד להגנת השמיעה הוא בבחינת "קו הגנה אחרון" שניתן להשתמש בו באופן זמני עד ליישומם של פתרונות טכניים הנדסיים.

 

"מגיני אזניים" – אטמי אזניים הממוקמים בתוך תעלת האוזן החיצונית או אזניות המכסות את אפרכסת האוזן והמיועדים להקטין את הרעש המגיע לאוזן הן לפי מפלס הרעש והן לפי תדירויותיו. על המעביד לספק  לעובד ברעש מזיק מגיני אזניים מתאימים ותקינים שהעובדים יהיו חייבים להשתמש בהם ולשמור על שלמותם וניקיונם. יתר על כן, קיימת חובת בדיקה רפואית הכוללת בין היתר בדיקת שמיעה, במהלכה תקבע ההתאמה לעבודה ברעש מזיק. את הבדיקה יש לקיים לפני תחילת העסקת העובד ולאחר מכן מדי שנה. עם השנים קיימת עליה באיכות ובמגוון האמצעים להגנה על השמיעה. אולם המשתנה העיקרי המשפיע על יעילות ההגנה היה ונשאר המשתמש עצמו, דהיינו נכונות העובד להשתמש בציוד. על כן בבחירת מגיני האזניים המתאימים כדאי לקיים גם הסברה והדרכה להעלאת המודעות לחשיבות הנושא, כמו כן רצוי לשתף את העובד בתהליך הבחירה.

 

קיימות 3 קבוצות של ציוד להגנה על  השמיעה:

  • אטמים
  • אזניות
  • קשת אטמים.

 

 

 

 

האטמים מוכנסים לתעלת השמע סוגרים ואוטמים אותה בעוד שהאזניות עוטפות את האפרכסת ומונעות חדירת רעש לתוכה. לאטמים יש עדיפות מסוימת על האזניות, במיוחד כאשר יש צורך בציוד מגן נוסף כגון קסדה או משקפי מגן. האטמים נוחים במיוחד לשימוש רצוף ובסביבה חמה ולחה. אטמים המותאמים אישית הינם אטמים אישיים יצוקים לפי מידה אנטומית מקסימלית. האטם עשוי מחומר קשיח (אקרילי) או רך (סיליקון). הם מיוצרים במיוחד עבור כל עובד, בין היתר זהו אחד היתרונות שלהם: ההתייחסות האישית מגבירה את המוטיבציה של העובד לעשות בהם שימוש. לאטמים צמוד שרוך פלסטי המקשר ביניהם. השרוך המקשר מפחית את האפשרות לאבדן האטמים ומפחית את האפשרות לזיהומים, כמו כן גודלם מקל על האחסון בכיסים כאשר אינם בשימוש.

 

במעבדות מדטכניקה אורתופון מייצרים אטמים יעודיים להפחתת רעשים ואטמים נגד חדירת מים. האטמים מיוצרים מחומר אקרילי עמיד לאורך שנים, מתוצרת חברת dreve  הגרמנית ועומדים בתקן האירופאי EN 352-2-1993 , תהליך ההפקה והייצור עומד בתקן מכון התקנים הישראלי.

 

האטמים מיוצרים עם או בלי פילטר DLX . תפקידו של הפילטר הינו לסנן את הרעש ובו בזמן לאפשר העברה של תדירויות הדיבור. הדבר משמעותי מאוד עבור עובדים שבמהלך עבודתם חשופים לרעש מזיק וצריכים להיות מסוגלים לתקשר ולשמוע דיבור בעת ובעונה אחת. הפילטר מונע את ניתוק העובד מבחינה תקשורתית בסביבת עבודתו. אחת התלונות הנפוצות של עובדים המשתמשים במגיני אזניים היא כי הם אינם מסוגלים לתקשר ולשמוע דיבור ועליהם להסיר את הציוד להגנה על האזניים על מנת לתקשר. הפילטר, כאמור מאפשר שימוש רציף ומתמשך ללא חשיפה מיותרת לרעש. 

 

בבדיקות שנעשו מסתבר כי ישנם אטמים אשר מנחיתים את הרעש טוב יותר מאזניות, בתדירויות הגבוהות והנמוכות ואילו בתדרי הביניים (בסביבות 1000 הרץ) לאזניות יתרון יחסי. את יעילותו של הציוד להגנה על השמיעה מבטאים במפלס הרעש שהוא מנחית בתדירויות השונות. נתוני ההנחתה נמדדים במבחני מעבדה ומוצגים על ידי היצרנים. המדידה נעשית ע"י ביצוע בדיקת שמיעה עם וללא הציוד ומציגה את ההבדל בסף השמיעה על פני טווח התדרים לכל פס אוקטבה או במספר בודד כערך NRR (noise reduction rating). כמו כן נלקחים בחשבון פרמטרים נוספים כגון:

    • מסת החומרים.
    • במקרה של אזניות מידת ההידוק של הקשת.
    • נפח הכיפה

חשוב לזכור כי ערכי ההנחתה מבטאים את ההנחתה המרבית של הציוד בתנאי השימוש והאטימה הטובים ביותר שניתן להשיג במעבדה. עם השנים הסתבר כי ערך ה-NRR  שנקבע בתנאי מעבדה אינו משקף את ההגנה בפועל במקומות העבודה. על כן נהוג לתקן את הערך. מקובל להפחית 50% מערכי NRR  לכל סוגי הציוד בממוצע.

 

מהי כמות ההפחתה המומלצת:

טעות נפוצה לחשוב כי ככל שערך ה-NRR  גבוה יותר כך מגיני האזניים טובים יותר. הפחתה עודפת של הרעש היא איננה מצב רצוי. מצד אחד אסור שמפלס הרעש באוזן מוגנת יעלה על 85dB אולם לא רצוי שהרעש המגיע לאוזן יהיה נמוך מ- 70dB, במצב כזה המשתמש מרגיש מנותק מהסביבה וההגנה היא הגנת יתר. הגנה טובה הנה כזו בה מפלס הרעש נע בין 75-82דציבל.

 

חשיבות הרצף בהגנה על האזניים:

בבדיקות נמצא כי נתוני ההנחתה של המגינים מתאימים לציוד שמשתמשים בו ברציפות. נמצא כי יעילות ההנחתה פוחתת מאוד אם מסירים את הציוד אפילו לזמן קצר. למשל עבור ציוד הגנה עם ערך NRR של 30 אם העובד מפסיק את השימוש אפילו ל-30 דקות יעילות ההגנה יורדת ל-12 בערכי ה-NRR בלבד במקום 15 שמתוכנן לציוד בשטח (50% מנתוני היצרן).

 

למה מתייחסים בבחירת מגיני  אזניים:

  1. נוחות השימוש – כיסוי האוזן או האטימה יוצרים לעיתים תחושת אי נוחות, גודש, לחץ בראש.
  2. מפלס הרעש במקום העבודה.
  3. התנאים הסביבתיים - למשל: בסביבה חמה ולחה נוצרת זיעה שעלולה להפריע למשתמש באזניות. בסביבה מזוהמת כדאי להמנע מאטמים ספוגיים.
  4. אופי העבודה – בחשיפה לסירוגין לרעש יש למשל יתרון לאזניות- קל הרכיב ולהסיר אותן.
  5. במקומות מסוימים נדרש ציוד מגן נוסף כגון קסדה או משקפי מגן במקרה זה יתרון לשימוש באטמים.

הבנת דיבור בעת שימוש במגיני אזניים היא אחת הסיבות שבגללן עובדים מתנגדים לשימוש בציוד להגנת השמיעה. לטענתם הציוד מפריע להם לשמוע כשמדברים אליהם. במקומות בהם מפלסי הרעש נמוכים יחסית בין 80-85 דציבל אכן ציוד עשוי להפריע לתפיסת הדיבור. אולם במקומות בהם מפלס הרעש גבוה יותר נמצא כי כשמדובר בעובדים בעלי שמיעה תקינה ההיפך הוא הנכון! מגיני השמיעה לא רק שלא מפריעים כי אם משפרים את היכולת להבין צלילי דיבור. וזאת משום שהשימוש במגיני שמיעה מקטין את העומס הכללי על האוזן ומאפשר לה להגיב. מחקרים מצאו כי לא קיימים הבדלים משמעותיים בתגובה לקולות אזהרה עם ובלי ציוד (כאשר העובד ידע מראש על קיומם ועל האפשרות כי יושמעו).

 

לסיכום:

הבטחון השמיעתי בעבודה תלוי בגורמים רבים: בבדיקות בריאותיות לעובד באופן תקופתי, מדידות חוזרות של רמות הרעש במקום העבודה, מיפוי ושילוט מקום העבודה בהתאם לרמות הרעש, מניעת או הרחקת מקור הרעש באמצעים טכניים הנדסאיים ולבסוף קו ההגנה האחרון - שימוש רציף ונכון בציוד להגנה על השמיעה שנבחר בקפידה באופן המתאים ביותר לכל עובד ולכל סביבת עבודה.  

 

למידע ופרטים נוספים, ניתן ליצור קשר טלפוני במספר 03-7931931 או בדוא"ל info@medor.co.il